לא דיי בידע שיש בי
כדי להצליח, אני יודעת,
אבל לא בא לי לנסות,
לחיות כמו שאתם רוצים, בורחת,
במטרה לא לחזור, לעולם.
הראש שותק, מסרב לנוע,
לא רוצה עוד ללמוד על דברים שהיו,
בראשי געגוע לילדות מעורפלת,
חלומות, תקווה שדווקא כן נגמרה.
איזה מסר יש לי להעביר?
אנ'לא יודעת, אני מרגישה
שאני סוד ההצלחה הכושלת שלך,
שואב תקווה ממני לטוב יותר,
תמיד תרים ת'אף גבוה ממני,
עד שתתייאש
ותבין מה קורה פה,
סוד ההצלחה הכושלת שלך-
אבל כבר לא מתלוננת, לא עוד.
אין יותר עתיד ממילא,
יום יבוא וכולנו נמות,
ביחד או לחוד,
איני מצפה כבר להצלחה, בטוחה.
בעינייך אני רואה זיק של תקווה,
עוד מפעמת בליבך, בתוכך.
אך אל תדאג יבוא יום ותתבגר,
אתה תראה, אך איפה אז אהיה?
איזה מסר יש לי להעביר?
אנ'לא יודעת, אני מרגישה
שאני סוד ההצלחה הכושלת שלך,
שואב תקווה ממני לטוב יותר,
תמיד תרים ת'אף גבוה ממני,
עד שתתייאש
ותבין מה קורה פה,
סוד ההצלחה הכושלת שלך-
אבל כבר לא מתלוננת, לא עוד. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.