[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ששת שצ
/
בחולות מול הים

לפעמים אני יושב בחולות מול הים
יושב ובוהה, אולי יבואו הדולפינים
הגלים והמים האלו משרים עלי שלווה
הידיים שלי כל הזמן נוברות באדמה
בכלל לא מעניין אותי אם יש עקרבים
או אפילו שברי זכוכית, הרי גם שורשים
של ידיד החולות יכולים לפצוע.
ובכלל היכן עומד פצע כזה מול פצע בלב?
אני שעותיי בידי, אני יכול להרשות לעצמי
לשבת מול הים שעות, עד שלהקות של שחפים
או צינת הערב אומרים לי די, לך.
לאן ללכת ולמה? הים יפה שבעתיים בלילות
סירות הדייגים מאירות בפנסים שלהם
והמחשבות שלי מתנדנדות בין המחשבות על
למחשבות אחרות, מה המהות של החיים
הרבה שאלות של למה שנותרות ללא תשובות
לאט לאט האדמה מסביבי מתחילה להיות לחה
לא מהלחות או מהגשם אלא מהדמעות שלי
וזו בדיוק הנקודה לקום וללכת כי צריך להמשיך הלאה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אבא שלי לימד
אותי ש : עדיף
להיות מסטול
ועצוב מאשר
להיות עצוב


ס. טלן מת"א


תרומה לבמה




בבמה מאז 15/6/05 13:27
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ששת שצ

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה