[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







נטלי עמית
/
אהבה מה היא עושה...

לא משהו רחוק... משהו מתוק... עוד סיפור אהבה
תן עוד רגע אחד לחשוב...
תן עוד רגע אחד לחלום...
כי בחיים לא תבין את אותו כאב
שחודר... אל תוך הלב...
תן עוד רגע להיזכר...
תן ללב לדבר, כי במציאות
הלא שפויה וחולמת כמו זאת...
קשה להסתדר...
תן עוד רגע להבין...
מה גרם ללב לעוף באוויר..
כי פתאום הוא נפל ונשבר
הכל נראה מיותר... אותו חלום מתוק... נהיה מוזר...
פתאום הסוף נראה כל- כך קרוב...
פתאום קשה לך אותי לאהוב...
אז אני בוכה והתחושה קרה...
היא עוטפת בתקווה אבל הדרך... אבודה
אז בוא תראה איפה אני עומדת
איך פתאום אני עוד נושמת...
אהבה מה היא עושה לאן היא הולכת
איך משנינו היא מתעלמת
תני לי רגע להריץ ת'תקופה אחורה...
אני רואה כאב אבל אהבה גדולה
אני רואה תקווה
אבל פתאום היא מופיעה דמות מוזרה והיא פגעה
ללא שליטה היא ידעה שבסוף אני אכנע
אל כולה היא הייתה מדהימה
אמיתית שידרה רגישות שברירית,
נגעתי, נעלמה אז הלכתי היא חזרה
ופתאום אותי חיבקה בכתה ואני ידעתי
שלא משנה מה אני איתה
כי אהבתי אותה פתאום ראיתי
רק אותה הקשבתי רק לה העולם דיבר
היא שתקה אני אחריה למרות הסערה
השקט פרץ מתוך לבה גופה החם
אני זוכר את המגע הרך והנעים שבסוף
הותיר זיכרון מריר אל תוך הנצח התמים
והשתיקה הייתה ארוכה קופידון שלח חץ וטעה
בהרגשה כי זאת אהבה שמאכזבת
אהבה כל - כך כואבת מאיפה היא נפלה
נראתה טהורה כמו בובה על חוטים
נכנסתי לאווירה אופטימית רגועה
פתאום אני מוצא את עצמי עמוק באדמה ולה לא אכפת
היא עדיין צוחקת בזמן שאני שם בוכה
היא מצאה ת'שקט אני רודף אחריה מנסה לתפוס בחוטים
אבל הילדה נעלמת אני מבזבז רגעים
אז נכון לבי שייך לאחרת אבל זאת לא אהבה זה לא מה שציפיתי
חשבתי שהיא התגברה את היית שלי ותמיד תהיי
אני יודע שזה כאב אבל אולי זה דמיוני המציאות לא שפויה
אולי טעית בלי כוונה ותחזרי למרות הכל
אולי תחזרי ותנשקי כמו שאני רק חולם ורוצה אותך
לידי ומזה אני לא יתעלם רוצה להרגיש שאת איתי
רק תני לי עוד דקה אני לא מוכן לעזוב אני לא מוכן
לפרידה ילדה... את כל העולם מה את לא רואה?
איך שאת מסתובבת את לבי את מפילה המחשבות
רצות בראש אדרנלין של אהבה
ואת ממשיכה הלאה כאילו כלום לא קרה...
אז נפגשנו במיקרה וחייכת
לשניה שיחקת אותו משחק של אותה ילדה קטנה
את ראית שהתרגשתי ובאתי בריצה אבל שוב הייתי
טיפש שהאמנתי בתקווה שכל יום רק התגברה אהבה
מה היא עושה היא לקחה אותי רחוק נהייתי עיוור
בהכחשה חברים לא חברים סדר יום כולל אותה
רק אותה לא נח לרגע הדממה נהייתה צעקה אחת גדולה
בתוך הלב שלו כואב והיא לא מרגישה לא מוכנה לא יכולה
רק פוגעת ועוברת והיא קולעת למטרה
והחיים הם לא סרט לבי נחצה מאכזבה
הוא מדמם והיא לא עוטפת פתאום אין הרגשה ראיתי ת'עולם
שמעבר בלעדיה, הרגשה מוזרה לא רוצה לעבור
רוצה להישאר לידך להיקבר אני לא בנוי מברזל
אני מודה נשברתי מהר אין לי עוד כוחות רוצה אלייך
להתחבר שוב בנשיקות... כמו פעם לכמה רגעים
שגרמת לי להאמין סתם עוד זוג תמים שיחקת ברגשות
התלהבת לדקות מספר הטעויות עלה על מספר הציפיות
ואת ממשיכה הלאה לא נשאר מה להגיד אני הרוס אני שבור
אבל לך כבר יש תפנית וזה ברור...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
כל עוד צביקה
פיק לא ראה אור
בבמה חדשה, היא
לא שווה


תרומה לבמה




בבמה מאז 7/7/05 9:38
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נטלי עמית

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה