תגידי שלא ביקשת.
תגידי שלא אמרת
תגידי שלא הזהרת.
תגידי שלא ידעת.
תסבירי לי למה אנחנו כאן?
למה הכל אפוף חושך?
למה שום רחש לא נשמע?
למה הכל מחכה להצלה?
זיכרון קטן זה כל מה שנשאר
תמונה יפה ממוסגרת על השידה
קלטות שבהן את מופיעה
והחדר שלך, שמהווה אותך.
לא יכולה לגעת,
לא יכולה לראות,
לא רוצה לקלוט,
לא רוצה להפנים.
תגידי לי שתבקשי
תגידי לי שתאמרי
תגידי לי שתזהירי
תגידי לי שתדעי.
תשאלי אותי כי אני הולכת
כי הכל מואר ויפה
כי כולם צוהלים ושמחים
כי הכל ביחד, בשיתוף.
אנחנו יוצאות למסע
מעבר לקשת, מעבר לענן
מעבר לכל דמיון קטן.
נשמור את התלאות שנעבור
בראש, בתמונות, בקלטות.
לא נשכח.
נחזיק חזק.
לא נברח.
נאהב כל כך.
לנצח, לעולמי עד. |