אם לא הייתי בנאדם,
לא היה לכם מוזר שהייתי בוכה בימים- בלילות.
האמת שורפת אתכם ומפילה.
אתם לא מבינים את האמת שבנפש.

צריך את השנייה הזאת,
הרגע הזה של פורקן
שאף אחד לא מבין את אלה
שמוציאים במקום לאגור בפנים.

אתם לא רואים את זה
שאפשר לזרוק אור
רק אחרי שנפטרים מהחושך
והחושך הוא לא מה שבחוץ
אלא מה שבפנים.

החושך הוא דמעות
שזולגות לאיטן בשקט
בשלמות,
בזמן של טוהר ויופי.
הרגע בו הכל נגמר
ואין יותר דבר לעשות
חוץ מלהוציא דמעה
ועוד דמעה
אל תוך צלוחית השמיים.


29.5.2005