תומר לוי / כאב ותקווה |
לתקווה שתשטוף כמו הגשם
את העלים שנשרו על הלב שנדם
לשניה, לזכור את העצב.
למה תמיד כשהשמיים כחולים
כחולות גם דמעותי,
שמבצבצות בלי רצון
אל החופש הנורא?
הכאב מנצח, לטוב ולרע
משנה אותי ואת העולם.
והתקווה שותקת, שקטה,
גם היא איבדה את הכל.
קטע מתוך שיר שכתבתי לידידה שלי
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|