אני משווה אותך לנאצים:
כן, כך, בלי בושה.
אין זה משנה לי, שיפגע בכבוד הניצולים,
לא אכפת לי לא להיות פוליטיקלי קורקט.

אז אתה חייל אס אס,
ואתן לך שם גרמני חותך, כמו שצריך, למשל -
פרידריך,
שמתאים
כי יש בו גם אצילות ועוצמה, ואינטיליגנציה גרומה
בנוסף לפרקים הנוקשים.

ואתה עומד מולי, פרידריך, במדים אפורים כהים,
ואני ניצבת, בדיוק כפי שאני היום:
גוף נשי לבן, עירום, נטול המיניות הבלונדית
של שכנותיי הסלאביות מהעיר
וגם הגלים הכהים של שיערי - ברוח התקופה.
אפילו האף מתאים.
אז אני עומדת, פרידריך, רועדת מקור
על אדמת פולין המקוללת
(שים לב, אדמתי שלי, לא שלך),
ואתה בוחן אותי, בחיוך נאצי דק
מעביר עיניך בהנאה על מבושיי
נועץ מבט ממושך בערוותי, בשדיי
מתענג אפילו על זרועותיי החבולות
העטורות סימנים כחולים וצהובים.
כך אתה מענה אותי דקות ארוכות.

נשים רבות הצטופפו לצדי,
אך דווקא אותי בחרת. אני כמעט ומרגישה
מוחמאת.
אפילו להקיף אותי תעז.
את כולי תרצה לדעת, ולי לא תהיה ברירה אלא
להסכים. לא שאלת אותי, הרי,
ובידך הכוח. וכמה שאתה מתענג עליו,
פרידריך.

כעת ניתן לומר
שעוד מראש נחרץ גורלי:
לגווע שם בספא מענג
של ציקלון בי.