שרלוט רוזן / בור מחורבן |
נפער לרגליי
עומקו כעומק האוקיינוס
רוחבו כרוחב לבך,
יקירי.
אם כן,
צר הוא כל כך
עד כי אין מקום
להכניס בו
את שכלך הזעום
יקירי.
בור מחורבן
מדיר שינה מעיניי.
אפילו זעקות המוות
וטפטוף הדם
על גגות העיר -
נשמעים מבפנים
כחגיגות המאה
בור מחורבן.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|