אדריאן טודור / זהר |
רגע שהיה וחלף
זהר נוצץ בלתי נשכח
כלוא בטיפות בסכך.
הלילה שניצת
בקצוות השרך,
מה הרגע הומתק
באור שנשכח!
הדממה השקופה, הרועדת
מכבה את אורות הכרך,
בשקיפות הבהירה, הנרעשת
אופק נרהב נפתח.
הרחובות מתפתלים
בנחישות הברזל
ופרחים קמים
ללחישות של קול עצל.
בפרודות מהלכיו
משתלח האור בקרניו
ומשסה את פעימותיו
של ליבי המאוהב.
הוקרא בערבמה מס' 73
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|