|
עיניו הזגוגיות מביטות בי
בשלו עוצמה
בשלי כאב.
אך המבט הוא חודר
והוא לא עוזב,
הוא לא עוזב
וכובד גופי ככובד נוצה
מנסה לברוח
אך לא מצליחה
מריחה את גופו
ואת כובד נשימותיו
רגליי כושלות תחתיי
ואני נשמטת בידיו
הוא בא ולקח
הוא אפילו לא שאל
עכשיו זה שלו
זה לעולם לא יהיה שלי
מתכווצת אל גופי
נשימותיו בצווארי
הוא נדחק אלי
מזדקר,
כשבא לקראתי
אך כובד גופי ככובד נוצה
מנסה לברוח
ולא מצליחה
נדחק הוא אל גופי
מגביר נשימותיו
רגליי כשלו תחתיי
נשמטתי לידיו
והוא בא ולקח
הוא אפילו לא שאל
עכשיו זה שלו
זה לעולם לא יהיה שלי |
|
|
היי, את. כן,
כן, את, עם
המקלדת. חשבת
פעם על הילדים
הקטנים ברואנדה?
תתביישי לך.
(ללא כינוי) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.