אלי נביאה / ענפי גפנים |
מלופפות
זרועות מעונבות בגפנים,
והבטתי אחור
בחטף, בחטף,
לא עוד נפשות, רק צבעים.
אופניים גדולים
מעצורים
הם שמשכו דפיי הלאה,
וחזות שכזו
חבריי, חבריי,
לא עוד היא כזמר, לא מעלה.
טיפת הבזלת חורקת גם היא
עוד הצדף נמשך בחולות הרטובים.
עוברים ושבים אומרים ואומרים
ואני - כנגד דומים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|