דמעה נופלת על הספר, דף לבן וריק
זהו ספר הילדות שלי
אני מושיט את ידי, כדי שלא תגיע לתחתית
היא חומקת, מתפתלת ונוחתת
אם הדמעה הזאת שלי
הייתי בוכה עוד הפעם
כי זה אף פעם לא ניגמר, מה שכולם מחפשים
תמיד חוזר למעלה, כל פעם אחר כי הכאב משתנה
ואם לא הייתי בוכה, שום דבר לא היה יוצא
ולא הייתי מקבל, הכל מההתחלה מתחיל
זה לא דבר רגיל, שאני אבנה לעצמי עתיד
לעצמי עתיד לבדי
ואני חושב
שאם מישהו היה מתקרב
הייתי חושב שאני חיי
ואם לא הייתי מת
אף אחד לא שואל
מה קרה לחלום שלי
ואין אף אחד שיספר
מה זה גרם לי
כי שנינו תאומים
שניי יתומים בעולם
שמחפשים את כולם
ולא מוצאים לעולם
ואם הייתי רוצה הייתי חוזר
כי זו החלטה שלי ולא היססתי לבקש
אז בואו נצא למסע כן
ומי בכלל ירצה לחזור
ואם הייתי רוצה הייתי חוזר
כי זו החלטה שלי ולא היססתי לבקש. |
