מעגל חשיכה מופיע סביבי,
מרחיק אותי ממה שידעתי.
בחוץ מזג האוויר אביבי,
אני את החזאי לא שמעתי.

מעגל חשיכה, הוא אינו דימיוני,
הוא רק מחכה לי ולך בפינה.
הוא אינו מפלה, הוא די שוויוני,
ושעת כושרו, לפני שינה.

מונע ממני להביע רגשותי,
לומר מה שהייתי צריך מזמן.
אני שואל אותו "עד מתי?"
מוזג עוד כוסית של וויסקי ישן.

עוד לילה עובר, "אני ישן מצויין",
משקר בקלות כה רבה.
"ולא אני לא מצטער",אני אומר.
לא מתחרטים על אהבה.

מעגל חשיכה, ביקשתי שתלך,
אין ספור פעמים בצעקה.
אולי הפעם זה יקרה,
אם רק אבקש באנקה.

זה לא שיר על אהבה שנגמרה בטרם עת,
זהו קולה של גאווה שנשברה.
איני הולך כגבר מת -
רק מנסה להבין את מה שקרה.