לא ידעתי מה לעשות עם עצמי באותו הרגע אבל ידעתי  שאני צריכה
להמשיך,הייתי פגועה... איך לא?
לא, לא רציתי, לא רציתי להאמין, דווקא הוא מכולם???
הרגשתי כל כך בטוחה לידו. כשישבנו אחד ליד השני ופשוט החזקנו
ידיים, זה היה אינטימי ונוגע... אבל לאט לאט הדברים התגלגלו
לדבר אחר, דבר בעל עוצמה, דבר אסור! פשוט ישבנו כמו תמיד אל
מול מסך הטלוויזיה, לא קרה כלום, הסתכלתי לו בעיניים, ידעתי
שמשהו היה שונה, בצורה לא טובה הוא השתנה...
שם את הידיים שלו על המותניים שלי, דבר רגיל, לאט לאט הוא הרים
אותם לכיוון השדיים, נלחצתי...
יד אחת זזה לכיוון הרגל תוך כדי ליטוף, מטה ומטה, נשיקה זעירה
כדי למשוך אותי, אבל לא, זה לא עזר, לא זזתי, נלחצתי...
ידעתי שאני צריכה להפסיק, פשוט לא ידעתי איך... לאט לאט הוא
לקח את היד שנשארה על החזה לכיוון הג'ינס שלי, התחיל בכפתור
ראשון ועבר לשני..."דייי!", צעקתי. הוא הפסיק, אחרי חמש דקות
של שקט ולחץ נפשי, ללכת או לא ללכת משם??? הוא המשיך, אבל
בכוח, משך את המכנס למטה בכוח, החזקתי בכוחף לא נתתי לו. ניסה
להוריד את החולצה, "דייי!!! אני לא רוצה", בעטתי בו בכוח, הוא
התפתל מכאבים, ניצלתי את הזמן לרוץ הביתה...
יצאתי מהר משם ואחרי ריצה ארוכה, עצרתי, בכיתי שעה, ניסיתי
להרגיע את עצמי. בפעם הראשונה נשברתי מול אדם אחר, מול עצמי,
אדם שתמיד היה חזק אחרי כל הכאבים שעבר, נרגעתי ...
רצתי הביתה. "למה לי זה קורה תמיד?", שום דבר לא עבר בראש
באותו הרגע....
אבל ידעתי דבר אחד, את החוזק של העוצמה שלו, אני לא אשכח!