יוסף ברנשטין / מפזרת רמזים |
בחיוך נכלם
ומבט מושפל,
האם לא פרשת
רשת
להפיל בפח יקוש
את המבקש
לדעת.
ים רגוע
חול מהפנט, שלווה
שעות בוקר קייצי,
שחפים חסרי מנוחה
בתכלת האינסופית.
את קוראת ספר
רומזת שגם על סוכת המציל
נתלה דגל אדום.
את שותקת
נוצרת סודות מעברך
כאילו היו תכשיטים,
אותי מחבקת
מתרפקת בדרכך
אומרת
אהבה אינה צריכה
מילים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|