חוקים
במשבצת, היכן שכותבים את השם,
אשאיר חלל ריק.
ולא כמתה, אנוכי,
בבית ספרי,
אלא כאי רצון לציית.
ומחברת אזרחות
הנה חוק בעל כרך עב,
מסתכלת עליה בעיניי איילה,
היא מזכירה לי את השמש.
קמה לכתוב על הלוח,
חוק מספר 46.
בחוקה העברית החדשה,
לומדים מה פשר הבגרות.
יושבים,
בכיתה לבנה,
שוכבים,
עם תקווה שבוזה.
13.9.2001
ממוחשב
היום, יום גיוסי,
למחתרת הציונית לוחמנית.
הולכת, כפותת ראש
אל מול שורה של טרנספורמטורים.
את שמי, אומרת למכונה,
פקידת רישום של מושלי המדינה.
כמו מכונת כרטיסי רכבת חדשה,
מכאן אין דרך חזרה.
15.9.2001 |