New Stage - Go To Main Page

דורון קלפר
/
בשמלה שחורה

אני חושב עליה,
בלילות לפני השינה.
אני רואה דמותה,
עומדת בשמלה שחורה.

קוראת לי לבוא, קוראת לי אליה,
מושיטה יד ופרח אדום בידה.
היא הדבר הכי מדהים
שאלוהים ברא.

עם ידה, היא מסמנת לי להתקרב
ואני שואל אותה מה עם העבר?
מה עם מה שהיה?
מה את מרגישה?

היא עונה, שהעבר לא נגמר.
היא עונה, שהרגש לא עבר.
אני שואל אותה, איפה היית כל הזמן?
למה את לא יוצאת לי מהראש, כבר עבר המון זמן?

אבל היא לא עונה,
רק מסמנת בידה המקסימה.
להתקרב אליה, להתקרב
עוד טיפה.

אני מתקדם לכיוונה
צעד, אחר צעד "אני כבר בא".
אני כל כך רוצה לאחוז בה.
לפחות עוד פעם אחת, פעם אחרונה.

צעד אחרון, צעד אחרון ואני אוחז בידה.
אני עושה אותו, אך היא נעלמה.
והיא לא עוזבת אותי אותה תחושה.
היא לא עוזבת אותי אותה האהבה.
היא הלכה לה מזמן, ואני יכול להתנחם
בחלום שלא נגמר...



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 13/6/05 17:29
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דורון קלפר

© 1998-2025 זכויות שמורות לבמה חדשה