מצאתי את הכרטיס על הדלפק
הברמן אמר, שזה מקום טוב לגמור בו את הלילה
או להתחיל את היום
בלי לקחת שום דבר בחזרה
לא הכרתי אף אחד בעיר
הכל נראה דומה
אבל לא הצלחתי לזהות
אם מפה אני בורח, או לפה אני בא להתחבאות
נסעתי בכביש הראשי
נשים עברו שם, עם שקיות גדולות
ילדים עמדו בפינות ושיחקו
לא הצלחתי להקשיב לרדיו שניגן
נסעתי עד לפה ועכשיו אני תוהה
ממה אני צריך לפחד
עצרתי את הרכב, נכנסתי אל הבר
זוגות, זוגות עמדו שם
מי במקרה, ומי שייך
התיישבתי בפינה, לא ביקשתי שישימו לב
העיניים ריצדו כמו מחוסר כוונה
היא ניגשה אלי, חייכה
הכל במחיר אחד, או שום דבר
חטאים מתפזרים, הגוף נענה למה שהראש הספיק בנתיים
אני מזמין אותה למשקה
היא שואלת מאיפה באתי, לאן אני הולך
אין לי תשובות, הכל בלי שום סיבה
אני מדליק סיגריה וחושב
כמה זמן עוד אצטרך להיאבק
זיכרונות צצים מכל מקום, אין להם דרך אבל הם שורטים במקום
עלינו לחדר ממול
יכולתי לעשות איתה אהבה, בלי להתקרב
בלי מגע, בלי תשוקה, בלי חטא לסמן
היא התפשטה וביקשה שאתקרב
לא סימנו את הגבול, לא הטחנו שום דבר
מהחלון היה אפשר לראות את הים
הטלפון נשאר מנותק כל הזמן
אני לא זוכר
אם מפה אני בורח, או אם לפה אני בא להתחבא
היא אמרה לי לבוא אליה, שום דבר לא ישנה
היה לה חיוך שלא היה בו שום דבר
לא רחמים, לא תקווה, לא זמן שאקבל בחזרה
אני ראיתי אך עננים מכסים את השמיים,
אבל לא מורידים את הגשם
יכולתי להרגיש את הקור
ולא זוכר ממה אני מפחד עכשיו
בבוקר, היא לא חייכה
הטלפון לא צלצל
אספתי את הבגדים ויצאתי מהר
לא זכרתי
אם מפה אני בורח
או פה אני מתחבא |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.