הבטתי מהחלון
דמיינתי שיורד שלג
זאת לא העונה
את עומדת מאחוריי
אולי זה זיכרון
אני מניח את היד על אדן החלון
כל האמיתות עכשיו
אני סוגר במקום רחוק
ויתרתי על הרבה
כדי להחזיק מעט
החיים תמיד לוקחים את מה שלא ניתן
משאיר את החולצה על השולחן
מדליק סיגריה
את מבקשת שאדליק אחת גם לך
אולי זו סצינה שזכרתי מסרט
לא זוכר את השורות
זוכר רק איך הבטתי בך
רציתי לספר לך הכל
ואז לשתוק
לא יכולתי להניח לזה
הקשבתי איך הרדיו מעביר שירים
בגילי אפשר רק לזכור מילים בודדות
היום הכל נע, אף אחד לא זוכר מה באמת נאמר
יש בגוף, תחושה של נפילה
אני מביט מהחלון
אולי השלג יתחיל מוקדם
אולי זאת לא העונה
אני מחזיק בפנייך
לא זוכר אם הן נשברות בידיי
קסם זר שלא הצלחתי לפענח
אולי נזמין מונית, ניסע אל מקום אחר
נביט איך אנשים חיים, בלי פחד שזה לא ייגמר
אחר כך נשוטט כמו זרים
במקומות שאיבדנו פעם
חיים אחרים
לא זוכר אם זה אמיתי
סצינה מסרט, אולי היינו ולא הבנו דבר
אני מביט מהחלון
מחכה לשלג
את אומרת שזאת לא העונה
ואני לא יודע אם את אמיתית או זיכרון שלא נשכח
אני מפזר את הדברים בחדר
מחפש תחושה של משהו טוב
נדמה לי שהכל נע, אבל אני לא מצליח להחזיק
ואז נופל
אהבתי שזה היה
בלי צבע, בלי כתמים
קולות של זמרת ברקע, ומילים שנכתבות על המסך
הבטתי בשעון, לא זוכר למה חיכיתי
את עמדת שם, מביטה בי מהצד
לא זוכר אם היית משהו שדמיינתי, או שאיבדתי
והיתה לי תחושה
שהשלג לא יגיע השנה