ארבל הכרמלי / באהבה נכונה |
אכביד ראשי ואחבור לסרעפות מהותה,
לעומק אשלח שורשיי
ואל הפוחז - לא ינועו רגשותיי.
כהר נישא ותמיר,
הניצב בנוף לתמיד,
אשתפל אל זיו עמקיה
בזיו אור החמה הפוסע.
ככתובת קעקע מוצפת נהרה,
אשר בסלע חקוקה -
אשקוט ואדבק לגופה
בהגות אהבה רוויה.
28/05/05 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|