[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







חן בז
/
תכתבי

אמרו לי לכתוב משהו, אז אני כותבת. אם לא היו מבקשים ספק אם
הייתי מניחה אצבעותיי על המקלדת. אבל ביקשו. אז מה? להתעלם?
להתנהג כאילו אני לא שייכת? היום כולם כותבים וכולם רוצים
להיות סופרים. כמה שיותר כואב יותר טוב, הם אומרים. הנה עמוס
עוז זכה בגתה, אולי גם אני אזכה פעם. הרהורים, חלומות והאותיות
במקלדת מוכות תחת אצבעותי הממהרות להוציא הכל, או כמה שאפשר,
או אולי מספיק בכלל להמציא משהו בלי שום קשר לרגשות ולמחשבות
האמיתיות שבתוכי. אז לכתוב, הם ביקשו ממני ואני רק חיכיתי
שיבקשו.
אפשר לספר על סבתא שמתה, או על חלום שחלמתי אתמול בלילה. אפשר
להסתכל סביב, לזהות חפץ ולכתוב אודותיו. אפשר רק לתת לדמיון
לספר. אולי שיר יספיק? אבל כל המשוררים האמיתיים כבר מתו. עד
היום אין מי שמסוגל להביא אורגיה של מילים כמו זלדה, זך, רחל.
אפשר גם דיאלוג, אבל האמת שלא בא לי לדבר עם אף אחד, אחרת לא
הייתי כותבת. אז אולי מונולוג, אבל אפילו עם עצמי נמאס לי
לדבר. ים של אפשרויות ואני רק טובעת.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
לעולם לא תצעדי
לבד, גמבה!


זוזו לסטרי
לאהובתו
הסלוגניסטית,
רגע לפני ניסור
רגליה


תרומה לבמה




בבמה מאז 10/7/05 15:29
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
חן בז

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה