והיה כי יוסער הלב עד לנבכי מעמקו -
ישיל כל חוחיו ממחשכו ומכאובו,
יואר באור בינה מחרישה
ותפעם בו כל חלקה הששה לקראת אושר ושמחה.
לצליל אהבת אישה יקיץ בו צחקו,
בשלמות האמונה יינק ממנה אושרו
בצחותה - יטוהר הלב מכל ריח אכזבה
ולא יצטרך עוד למחשבות פרישה.
מה לב בסך הכל רוצה?
לא לדעת כאב ושבאלם-שיר לא ילקה,
רק לאהוב אישה ולהתחמם באשה
עד יתמוססו הסיגים מהם נקשה.
היש לב שנולד לסבול?
ישיב לבי: הב לי רק סיבה לרגוש,
תן לי אישה לאהוב עד אפרפר
כמו באהבת בראשית שעדיין זוכר.
28/05/05 © |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.