אני דובון צעצוע של הילדה ממול.
קצת שרוט,
קצת מרוט.
אבל בכל זאת צעצוע.

אני דובון צעצוע של הילדה ממול.
היא היחידה לי,
אבל אני איני היחיד לה.
אני מוקף צעצועים,
את חלקם אני מכיר,
אך את רובם לא.

   אני דובון צעצוע של הילדה ממול.
   משחק משחק, כדי להיות איתה.
   רוצה אותה, להיות איתה.
   אבל אני הוא הדובון שמוריד את
   הירח לבסוף.

אני דובון צעצוע של הילדה ממול.
היא משחקת איתי,
היא מדברת איתי.
אני מביט בה עצוב
בדמעות דובון ברגש אדום.

   אני דובון צעצוע של הילדה ממול.
   משחק משחק, כדי להיות איתה.
   רוצה אותה, להיות איתה.
   אבל אני הוא הדובון שמוריד את
   הירח לבסוף.

אני דובון צעצוע של הילדה ממול.
אני בטוב וברע,
אבל היא אם אחרים.
אני מנגב לה ת'דמעות,
אבל היא אם צעצועים חדשים.

   אני דובון צעצוע של הילדה מול.
   משחק משחק, כדי להיות איתה.
   רוצה אותה ,להיות איתה.
   אבל אני הוא הדובון שמוריד את
   הירח לבסוף.

אני דובון צעצוע של הילדה ממול.
אבל הערב יורד וכולם הולכים,
ורק אני נשאר.
קצת שרוט,
קצת מרוט.
אבל בכל זאת הדובון שהוריד את הירח
למענה.