|
האמת היא שרציתי לכתוב פואמה...אבל מה זה באמת משנה? הרי בלאו
הכי הסיפור החולני הזה יוקדש לאותו בנאדם ויספר אותו דבר. טוב
בכל אופן זה סיפור קצר שמתאר את הכיתה שלי ט'6 אנשים דפוקים על
כל הראש. ועכשיו חזרה לסיפור שלנו.
תארו לכם טיול שנתי של כיתה ז'...המון צוציקים שמתרגשים ושאר
קיטש מיותר. עכשיו קחו את זה ודמיינו אותי, ילדה בת 12 (כן
הייתי בת 12) שלא ממש הבינה מה זה סאדו. עכשיו קחו ילד פירומן
סדיסט שהסביר לה את זה. יואב שמו. מאז חיי השתנו. תמימה? חה!
נראה לכם! בכל אופן התבגרנו ועכשיו אנחנו גם מספיק מגובשים
כדי לרדת זה על זה. אז הדבר הזה שקוראים לו סיפור בעצם מתאר
אותנו (לא מומלץ לבעלי לב חלש...). שלום אנחנו ילדי כיתה ט'6
ואנחנו מה שמגדירים במילים יפות מאותגרים נפשית. במילים אחרות
חולי נפש. יש לנו הכל מסדיסטים ומזוכיסט (כן הוא רק אחד...)
ועד וואנבי ערסים. וזה הסיפור על המורה שלנו נקרא לה שפחה אוטן
(ואם תשחקו עם האותיות גם תגלו מה היא בעצם...אני אגלה לכם-
טוחן אשפה) שאהבה אוכל יותר מהחיים עצמם. שפחה היתה מורה שנואה
ברחבי השכבה שנואה ו...גדולה. וגם נמוכה ככה שאם היית שם אותה
על הצד היא יכלה להיות דוגמנית. יום אחד בתמימותי החליק לי
מסטיק היישר לכיסאה? שאני אשפשף? מה פתאום? לי יש סילית! זה לא
עבד אז הוחלט להשאיר את הכיסא כך. היא כמובן ישבה. וספגה את
הפויה איכסה הדביק הזה. היא הבליגה והמשיכה בדרכה. היא החליטה
לשלוח את הכיסא לגלות אבל משום מה הוא חזר. ואני לא החזרתי
אותו! אף אחד לא שם לב... עד שהיא נכנסה! שמה ענת חברוני. כל
מה שהיא הייתה צריכה זה טיפה כדורי הרגעה, אבל לאאאא! שהיא
תיקח כדורים? מה היא פה? משוגעת? טוב כן! אבל לא זו הפואנטה.
גם היא התיישבה על הכיסא הקסום וגם היא הודבקה, אבל היא כעסה
צעקה והטיפה לנו משמעת. למזלי אף אחד לא ידע מי עשה זאת (אני?
מה פתאום! כיצד אתם מאשימים אותי?) . אחר כך הגיע השבוע השלישי
ללימודים שאותו פתח מבחן במתמטיקה. חרשתי עליו 10 שעות! וכל מה
שהיה לי בראש זה נוסחאות כפל וחפיפות משולשים וחזקות ואיקס
וכו'. לאחר ביצוע המבחן באו שלושה אנשים נחמדים לבושים לבן
צחור יפה כזה...(אקונומיקה? לא עדיף להסניף אותה?) הם אמרו לי
שאני עוברת דירה. ועכשיו אני יושבת בחדר החדש...לבן מדי
והקירות נורא רכים. ומה אני עושה? כותבת את החיים שלי על דף.
טוב נו. לפחות נשארה לי האקונומיקה.
מוקדש ליואב שברוב טובו הואיל להגיד לי מה זה סאדו. |
|
לפעמים הים סוער
ואין גלים.
מישהו שחלש
בשירה עברית
ובמטרואולוגיה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.