איך הסתכלת עליי במבט חטוף,
בין הכיסאות המחוברים, חדרת לתוכי.
אני בטוח שהיית יכולה לצחוק איתי,
בטח היית אוהבת אותי אם יכולת לשמוע.
את עדיין נמצאת הרבה לפני,
ואני שם, בסוף הזה.
לא היה לך מקום איתם, אז עמדת קצת.
התעלמת מהמקום שלידי.
התיק שלך נהיה כבד, אז הנחת אותו.
ברחת מהצפיפות אל צלילים באוזניים.
את התקרבת אליי, התרחקת מהשאר,
אנשים שהיו מיותרים עזבו כבר.
את היית ליד, אבל רחוקה מאוד,
זזתי מעט כדי שתוכלי לנשום.
היית מעורפלת, איבדת תחושה של זמן.
רצית שאני יאמר לך את השעה.
לחצתי על כפתור, והכול נעצר,
חבל שהייתי צריך לרדת בתחנה הבאה.
חבל. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.