הספירלה הנשית דרכה מן היקום פנימה
מתכנסת לנקודה
מרוכזת כוח עוצמה
הספירלה הגברית מתפרצת אל המרחב
מהמרכז אל המרחב, החוצה.
אותה ספירלה אותה אנרגיה ביצירה המושלמת
אך נתיב יצירתה הוא שמיים וארץ
אתה שמיים
ואני אדמה
אתה נפרש ומתפרש ממני הלאה אל מרחבי היקום כולו
כמו המפץ הגדול
כמו גלקסיות נפרשות הלאה לנצח
אני מתכנסת מן העצים והאבנים והצמחים
על האדמה מציירת נתיבי אש ומים
אני כמו המים המחלחלים לתוך האדמה
ומתוך אגן- אגם- רחם- מלאה
לתוך נקודה אחת
כמו המים המתכנסים במערבולת לתוך השקע
כך אני.
מרוכזת, מתומצתת, חזקה
אך-
מכילה הכל
עולם ומלואו
שמיים ואדמה.
(שלישי, מאי 10, 2005) |
