|
בית א
לא יודע מה לומר לך /
לא יודע איך לבוא
לפעמים אני חושב לי
מה היה לולה הייתי פה.
פזמון
אז אני שולח ברכות חמות /
מקווה שאחת מהם תחדור /
עומד כל כך קרוב זה מכאיב / עדיף לי לעזוב עוד נשיקה של אויר.
בית ב
וימים נשברים לי לחצי / מה שהיה טוב נעלם /
לא יודע איך לאכול מצב /
שאסתכל עלייך ואשנא את עצמי על כך
גשר
יום הולדת שמח מקווה מיוחד / לא מצפה שתזכרי בי /
יודע שלך כבר לא אכפת אם אהיה שם איתך.
|
|
|
לפעמים גם אתה
יכול למצוא עצמך
בנעליו של
השכיין שלא
ישיין
(נוי-נוי, שומעת
את הזוג בדירה
ממול עד החדר
שלה, ומתקשה
להרדם מרוב
קנאה)
(וגם קצת בגלל
הרעש, אז הלו
להירגע שם!) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.