חן שזר / התפר שבין העונות |
מרדים עצים עייפים,
משכיב מקצתם לעולמים
בבתי העלמין,
ובכבישים שחורים
וריקים.
עצוב וצובט בצלעות
כשנזכרים באהבות ישנות
שהיו וכמלו כעלי השלכת.
מתגעגעים למה שהיה,
והיה יכול להיות אחרת.
עם בוא האביב
אולי תפרחנה חדשות
אם נספיק,
לשתול עצים
שעומדים
זקופים
ועדיין מסוגלים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|