נמאס לי להיות זה שלא מרגיש!
נמאס לי להיות כל כך אדיש!
אני רוצה להיות נורמלי
לדעת אהבה...מהי?

כלוא אני בתוך עצמי,
רוצה לצאת מתוך גופי.
חי אני בתוך בועה,
לא מרגיש את הסביבה.

אולי אני חי בתוך חלום?
אולי הכל זה בדמיון?
זה לא חלום, זהו סיוט
והסיוט הזה הוא מציאות!

אולי אני בכלל חייזר?
לא נועדתי לחיות בעולם כל כך אכזר.
אולי אני פה בטעות?
מישהו למעלה התבלבל וגזר עלי חיים של בדידות!

לשאלות האלו אין תשובה...
לעולם ישאר לי סימן שאלה...
אין תקווה ואין מנוס...
אפילו אין כח לכעוס...