|
נמאס לי להיות זה שלא מרגיש!
נמאס לי להיות כל כך אדיש!
אני רוצה להיות נורמלי
לדעת אהבה...מהי?
כלוא אני בתוך עצמי,
רוצה לצאת מתוך גופי.
חי אני בתוך בועה,
לא מרגיש את הסביבה.
אולי אני חי בתוך חלום?
אולי הכל זה בדמיון?
זה לא חלום, זהו סיוט
והסיוט הזה הוא מציאות!
אולי אני בכלל חייזר?
לא נועדתי לחיות בעולם כל כך אכזר.
אולי אני פה בטעות?
מישהו למעלה התבלבל וגזר עלי חיים של בדידות!
לשאלות האלו אין תשובה...
לעולם ישאר לי סימן שאלה...
אין תקווה ואין מנוס...
אפילו אין כח לכעוס... |
|
|
זה לא אוכל.
אמרתי לו, גלידה
זה לא אוכל.
הוא אמר לי זה
כן. אמרתי לא.
הוא אמר כן.
אמרתי זה לא.
הוא אמר שכן.
אמרתי לו, גלידה
זה לא אוכל,
בריטני ספירס זה
לא מוזיקה, יורג
היידר זה לא
נאצי. הוא אמר
לי נכון, אבל
גלידה זה כן
אוכל. אמרתי לו
שזה לא. הוא אמר
שכן. אמרתי שלא,
הוא אמר שכן,
אמרתי שלא.
פינקי, שיחות
שהתנהלו באמת |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.