אוף איזה חצוף אתה, ככה סתם בלי רשות, אפילו בלי לשים לב חדרת
לי לתוך הלב, מה שם לא עשית, מעכת וכיבית, פצעת ודיכאת, בלי
מזלג, בלי מברג, בלי קילשון או קצה עיפרון, רק עם חיוכך
הדבילי, נותרתי המומה כמו אחר דיקור סיני.
זה לא פיר שאין ללבי מגן, וכל בן יכול למחות את ליבי בבנג,
חיוך אחד וגמרנו, ואני כל היום רוקדת טנגו, בפעם הבאה אני
צריכה להיזהר שלא ללכת בשדות זרים בהם את ברוב מקסימותך הולך,
מפזר אחריך שובל קסום שאותי הופך כמו לחמניה עם סומסום, אבל לא
כזאת טעימה, אלה אחת ששמו בתוכה עגבניה, והיא כבר התכווצצה
כולה, ובגלל זה כותבת שרים, שירים קצת ארוכים ופלצניים,
בלי שום קשר לעבר אבל לך אני לא יכולה להגיד דבר, אגלה לך רק
שבמישהו אחר התאהבתי , בזמן שאתה עם הזאת התחברת לי, ההוא לא
יוצא לי מהראש יומם וליל, אבל היום שלידך עברתי התחלתי לקלל,
כי הלב שלי בגד בי גם, ולפניך החל לרקד ולפעם במלוא העוז
כתרנגול שיצא מהשבי והחל לצאת במחול אהבתי את הרגשה זאת אך היא
עיצבנה אותי כי אני עדין אוהבת אותו, אותו או אותו תשאלו אז
יחדיו, אך לכם לא אענה כי אני בעצמי מחכה למענה, מענה מלבי הרך
והנשבר, שבין רגע לא מבדיל בין אהוב לעבר.