פזית קוצר / לא תדע שכתבתי בשבילך |
ויש רע במקום טוב
היא עוזבת הכל
ומתחילה שוב לכתוב
את אותן מחשבות
שעוררת אתה
כששכבתם שניכם על אותה המיטה
והיית הכל
והיא הרגישה המון
והלכת לך
ונשאר זיכרון
ואת הרגש ההוא
היא לא תשכח לעולם
איך ראתה רק אותך
כשהייתה בין כולם
ואיך היא חייכה
ועכשיו היא בוכה
כששומעת שירים
שמזכירים לה אותך
והיא מנסה שתשמע
והיא שוב אבודה
והיא כותבת לך
ולעולם לא תדע . . .
והיא נרדמת בחושך,
ועצוב לה וקר
כי ממך וממנה לא נשאר שום דבר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|