|
כשנגמרים הכוחות
ויש רע במקום טוב
היא עוזבת הכל
ומתחילה שוב לכתוב
את אותן מחשבות
שעוררת אתה
כששכבתם שניכם על אותה המיטה
והיית הכל
והיא הרגישה המון
והלכת לך
ונשאר זיכרון
ואת הרגש ההוא
היא לא תשכח לעולם
איך ראתה רק אותך
כשהייתה בין כולם
ואיך היא חייכה
ועכשיו היא בוכה
כששומעת שירים
שמזכירים לה אותך
והיא מנסה שתשמע
והיא שוב אבודה
והיא כותבת לך
ולעולם לא תדע . . .
והיא נרדמת בחושך,
ועצוב לה וקר
כי ממך וממנה לא נשאר שום דבר. |
|
|
הים והחוף זה
ליד זה תמיד.
שניהם
רוצים ללמוד
לדבר, ללמוד
לומר
רק מלה אחת. הים
רוצה לומר
"חוף",
והחוף רוצה לומר
"ים". הם
מתקרבים,
שנות מליונים,
אל הדיבור, אל
אמירת
המלה האחת.
כשהים יאמר
"חוף",
וכשהחוף יאמר
"ים",
תבוא גאולה
לעולם,
יחזור העולם
לתוהו.
יהודה עמיחי
ז"ל |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.