פשוט לא טוב לי,
לא שמעתי מישהו מעולם אומר את זה.
טוב זה שקר, כולם תמיד אומרים את זה, ומתכוונים לזה ומחפשים את
תשומת הלב שהמשפט הזה מושך אליהם.
אני לא גאה בזה, אבל לא טוב לי,
פשוט לא טוב לי.
כבר הרבה זמן פשוט לא טוב לי, אבל חיים עם זה.
לא מתלוננת, מסתדרת עם מה שיש... אסור לי להתלונן אחרי הכל,
החיים שלי די בסדר, אז מה כבר קרה
איבדתי אדם יקר, לא הוא לא שבר לי את הלב או משהו בסגנון הוא
נפטר. כן ככה פתאום באמצע החיים בלי התראה מוקדמת בלי הכנה
והכי גרוע בלי לומר שלום.
אבל זה לא ביג דיל כי אני רק צריכה לחיות עם האבל אף אחד אחר
לא, כולם המשיכו בחייהם כרגיל (נאמר בקול ציני)...
אז אני כבר לא ממש משתלבת בחברה שסובבת אותי, לא נורא נחיה עם
זה נכיר בסוף אנשים חדשים אז עכשיו נסבול קצת...
אני מאמינה שהכל יסתדר לטובה ושלכל דבר יש סיבה...
רגע, לכל דבר באמת יש סיבה?
הכל באמת יסתדר לטובה?
כן?
באמת?
כן?
אז מהי הסיבה?
ולמה אני?

אתם אל תדאגו לי יותר מדיי אני אמשיך לחיות ולחייך, גם אם
החיוך מזוייף והרגש כבר לא שם. אני אמשיך עד ששוב יהיה לי
טוב!
יום טוב לכולכם... ותחייכו הרבה (נכתב בקול תמים עם חיוך מלא
על הפנים...)!