בחלוני בלילה צמרת וכוכב
ורוח של שרב עוטפת עצבותי
הרדמי, אני פוקדת
אך מה יהיה ומה עכשיו
ומה יפציע בחיי, מה במותי.
מונה מכוניות חולפות ביעף
את הטירטור המתקרב המתרחק,
פעוט בוכה וכלב מיילל
לאלוהיו, שכן צוחק.
ואם יהיה, אז רע יהיה או טוב
תקתוק שעון את הדקות מוחק.
הדממה נשמעת כאן כמו סופה
וצרצרים מצרצרים לעייפה
ובין שמיכה וכר נודדת לי כהלך
במדבר, ממחשבה למחשבה.
בינות צמרת וכוכב
ציפור במעופה
ואור מפציע בין תריסים
צובע מיטתי פסים
ואלמלא שנתי נודדת
לא אשמע ציוציהן
של אלף ציפורים
מתעוררות על העצים.
מאי 2005 |
