בית קפה, השיחה קולחת
החום שלך עוטף אותי,
האכפתיות נוכחת.
לבבות מתחברים,
שלי - זועק אלייך
העיניים נפגשות,
עד כמה כנות פנייך?
חוקי הטבע, מביאים עמם סוף
ואני טובעת במעמקים של ייאוש
מנסה לעצור ולאחוז ברגע,
למנוע את עוצמת הכיבוש.
נשארתי כך, לבד, חשופה
תוהה האם אמת או חלום.
רגע אחד בבית הקפה,
רגע שני - בתהום. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.