ט.א. אברהם / אושר מתוך קליפה |
אני זוכר ימים שמרוב אושר הייתי נחנק
עכשיו יושבים בבית ואני רק
חושב על אויר פתוח, היא מחייכת - בוא נלך לנוח
חסרה לי ריצה אל המרחקים
הליכה בין השבילים
אל הלא ידועים והלא רצויים
נראה כי חיי כאן נמשכים
את נראה לי מסתדרת
בין כתלי ביתנו מטיילת
אל שדות נרחבים של סדינים
וספרים שמספרים על עצים
מקלפת תפוז מסתכלת למרחק
אני זוכר ימים שמרוב חופש הייתי נחנק
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|