|
מקלפת תפוז מסתכלת למרחק
אני זוכר ימים שמרוב אושר הייתי נחנק
עכשיו יושבים בבית ואני רק
חושב על אויר פתוח, היא מחייכת - בוא נלך לנוח
חסרה לי ריצה אל המרחקים
הליכה בין השבילים
אל הלא ידועים והלא רצויים
נראה כי חיי כאן נמשכים
את נראה לי מסתדרת
בין כתלי ביתנו מטיילת
אל שדות נרחבים של סדינים
וספרים שמספרים על עצים
מקלפת תפוז מסתכלת למרחק
אני זוכר ימים שמרוב חופש הייתי נחנק |
|
|
והנה עוד פריט
טריוויה מעניין:
בשיר הפתיחה של
רחוב סומסום
הישראלי מסבירים
איך להגיע לרחוב
סומסום (מן
העמק, אל המים,
הרחוב עולה).
בשיר הפתיחה
האמריקאי של
רחוב סומסום
שואלים איך
להגיע לרחוב
סומסום! (Can
you tell me how
to get to
Sesami
street?). יש
לנו את רחוב
סומסום 23 עונות
פחות מהאמריקאים
וכבר הבנו איך
מגיעים. מי אמר
שישראלים לא
חכמים יותר?
מכורה כפייתית
לרחוב סומסום
היגרה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.