אני יושב וחושב,
איך להמשיך הלאה?
הרי שום דבר לא אותו הדבר אחרי שהלכת...
אני ממשיך ותוהה,
איך אני ממשיך הלאה?
איך אני אקום בבוקר בלעדייך?
איך אני אמשיך את אותן פעולות יומיומיות?? למי אני ארטון על
העבודה?
מי יגיד לי שאין ברירה?
אך אני אמשיך הלאה לעזאזל?
אני יושב וחושב,
איך להמשיך הלאה?
עכשיו שעזבת החיים הם לא אותו הדבר,
אני לא מפסיק לחשוב על אותו רגע בודד שאחריו נעלמת, רגע שלא
הייתי בו ומה היה קורה אם....
איך ממשיכים הלאה?
אני יושב וחושב עד כמה אני מתגעגע,
איך דברים פשוטים כ"כ וטריוויאלים הפכו כאלו משמעותיים,
אני אוהב אותך,
אני יושב וחושב עלייך, על החיוך שלך, הצחוק, כתב היד שהיה רק
שלך.
אני יושב וחושב איך הלב מאכזב ככה,
איך הוא מעז שלא להיות מסוגל להחזיק,
אני יושב וחושב שאני מקווה שאת רואה את זה אמא,
זה הכל בשבילך,
עכשיו שהלכת לך, שהלב שלך לא החזיק, הכל בשבילך.
אני יושב וחושב עלייך אמא ולא יכול שלא לבכות,
אני אוהב ומתגעגע אמא, אותך, אלייך....
אני מרגיש אותך אבל לא יכול שלא לבכות,
לבכות את מותך. |