לביא דסה / סערת נפשי |
ליבי לא ימעד,
חייך ניצבים מנגד לשלי
וברגע שנפשותינו נוגעות
מעיין השפיות גועש.
כשארחץ מעליי את מגעך לא
יוותר דבר שעליו,
אוכל להתגאות.
נהר מיסטי של אהבה שמשאיר
אחריו חורבן של הגיון,
בניסיון להבין את עומק התחושה
המפעפעת והגועשת.
ולאן שאנדוד בעמקי נשמתי לא אמצא
דבר הדומה לזה שנטעת בליבי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|