בכל הלילות אני ער / במקום כבשים מחשבות אני סופר / מנהל
דיונים אל מול תקרה לבנה / מחפש לברוח מכלא דימיוני
                       
    פזמון
ואיפה כל הדברים היפים שבראת / אני שואל עולם עצוב מטומטם לא
שפוי ואותי תקעת באמצע / רק אהבה מביא מלחמה / ואני זה עוד שטח
שילחמו עליו דורות.
                           
 בית ב
מסתובב ברחובות ונכנס ויוצא מברים. מסעדות קטנות שפתוחות עד
שהאיש האחרון מתעלף / ויורק בצד על הכביש הישן כי כל העולם כבר
ישן / ורק אלוהים עדיין מסתכל עליי.
       
    גשר    
ואיפה היופי שאני קורא אליו / ואיפה אהבת אחים שהייתה אמורה
להינתן חינם.

   בית ג
נהיינו ערפדים של זוועות / אפאטיים לטוב מתעוררים רק בחדשות /
לא צריך לקרוא ולראות זה גם נדוש / קורבנות של הרעלה מאסיבית
שקוטלת ונגמרת בראש.