|
בכל הלילות אני ער / במקום כבשים מחשבות אני סופר / מנהל
דיונים אל מול תקרה לבנה / מחפש לברוח מכלא דימיוני
פזמון
ואיפה כל הדברים היפים שבראת / אני שואל עולם עצוב מטומטם לא
שפוי ואותי תקעת באמצע / רק אהבה מביא מלחמה / ואני זה עוד שטח
שילחמו עליו דורות.
בית ב
מסתובב ברחובות ונכנס ויוצא מברים. מסעדות קטנות שפתוחות עד
שהאיש האחרון מתעלף / ויורק בצד על הכביש הישן כי כל העולם כבר
ישן / ורק אלוהים עדיין מסתכל עליי.
גשר
ואיפה היופי שאני קורא אליו / ואיפה אהבת אחים שהייתה אמורה
להינתן חינם.
בית ג
נהיינו ערפדים של זוועות / אפאטיים לטוב מתעוררים רק בחדשות /
לא צריך לקרוא ולראות זה גם נדוש / קורבנות של הרעלה מאסיבית
שקוטלת ונגמרת בראש. |
|
|
איך אני יודע אם
סלוגני אושר?
ואיך אדע אם הוא
מאושר? מי ידע
חייו של סלוגן.
באם תצבטו, לא
ידמם? באם
תקראנו בקול, לא
ישמע משעשע
קמעא? ואם כן,
האם זה משנה
משהו? מי ידע?
מי ידע? מי
יפתור את
החידה?
חצי מצרי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.