את השיר הזה שאני מקדיש לך כתבתי על חוף
לפעמים כשהמצב קשה אז אני נותן לגל לסחוף
ככה זה יוצא שהשירים הכי טובים הם על התחלה או איזה סוף
כי אין כמו התחלה של אהבה או ידידות שנגמרה
כשלבך התחיל לתקוף
כשיש לך אהבה, אפשר לשרוד כמעט הכל כולל מחסור ועוני
גם לחץ ושנאה - מי יודע את זה כמוני
היא החזיקה אותך, מול האויב הכי נורא
לא משנה כמה עבדות קשה, היא אתה המשכת בתקווה
על השלג עם הסבל, אתה משכת בגבורה
כי ידעת - יש מציאות שהיא ההיפך והיא שווה את ההקרבה
וכן אז באה העלייה, אחרי שכבו כל הלהבות
ומשפחה גידלת בלי ציפייה לשום טובות
על הגב אתה סחבת, בשביל אוכל וחובות
ותראה - אתה וסבתא זכיתם למנוחה אחר כבוד
חיי שמונה אנשים - קשורים הדוק לקיומכם
שורשי אילן היוחסין, תקועים עמוק בתוככם
אני פונה עכשיו למעלה...
לבן התגלה בשערות שנשארו,
אתה באת בימים המחלות גם לא איחרו
הילדים בגרו, שעות דיברו, ועוד נולדו- כל כך הרבה דברים השתנו
ימים הלכו, עונות חלפו, חגים היו- כל כך הרבה שנים עברו
אני לא חשבתי יום יגיד שבאה עת להספיד סבא איננו לתמיד
אבל בשבילי זה לא מדויק כי הוא עומד שם ומביט
אני נשבעתי בי שלעולם סבא לא ילך לבד
גם בימים שסבא לא כל כך צעד
אני בחור חזק, גדול, אפילו עוד מעט צבא
אבל כשהגיעה הבשורה - אני נפלתי על הספה
הכל התגמד, גם כשסיימתי קשר- משכתי דמעות בכוח
עכשיו פשוט בכיתי כמו ילדה - אני רציתי לצרוח
וסבא תן לי להבטיח, שלא שרדת עד עכשיו סתם
אתה תראה, אני עוד אצליח עם זיכרון אשאיר חותם
תן רק עוד דחיפה קטנה משם, איזו תחושה טובה בבטן
אני יודע שאתה דואג לי מגן עדן
אני פונה עכשיו למעלה...