בית א:'  
כבר בוקר של איזשהו יום / כל הבגדים זרוקים / כאילו היה כאן
משהו אתמול / אני עייף כמו סמרטוט / מחפש את הפתק שזרקתי לפח
שבו כבר נשברתי ונשבעתי שאתמול אני אמות.

פזמון:
ואני אומר הלוואי והיית שם / בכוכב הבודד שלי, קצת בעניין /
ואני אומר לעצמי מה כבר חשבתי / אין כאן כלום וגם אין אף אחד.

בית ב':    
ואם ומתי ואיפה הלוואי / האופרה שאני שומע זה ציפורים על חוטי
חשמל / ושאני יוצא כבר לא בוקר / ושאני נרדם / השמש עולה /
עולם שלם של נמלים בעבודה / כסף זה האל היחידי שאפשר לפרוט
בקופה.