New Stage - Go To Main Page

אלברט שבות
/
הבעיה הפלשתינאית

הקדמה:
המאמר להלן נולד במקרה היום, עקב תגובה שפרסמתי תחת מאמר ב-nfc
"קץ הדמוקרטיה, קץ השפיות":
http://www.nfc.co.il/archive/003-D-10368-00.html?tag=3-45-07

[תגובה מס' 100].  
 
תוכן המאמר:

הבעיה היא עקרונית, ויש לעמוד עליה: הפלשתינאים מבקשים את יפו
חיפה עכו נצרת... הם אומרים את זה הדבר: אנחנו היינו במקומות
האלה, ואתם היהודים באתם והוצאתם אותנו בכוח משם; לכן זכותנו
היא לחזור אל מקומות אלו, אל בתינו, אלה היו בתינו!
ישנן כאן מספר בעיות, וגם עליהן יש לעמוד ולדייק: הרבה ערבים
יצאו באמת בכוח מבתיהם על ידינו; הרבה ערבים יצאו מרצון מבתיהם
- או שמכרו את בתיהם ליהודים כי פחדו להשאר שם, או שמכרו
"כאילו" מרצון - מתוך הצעה שאי-אפשר לסרב לה, או שמכרו ממש
מרצון כי התאים להם המחיר - אך מתאים להם לטעון שנכפתה עליהם
העסקה (בשביל בטחונם האישי...), או שפשוט ברחו מבתיהם כתוצאה
מהמלחמה: נלחמו והפסידו...

אם כן, יש מי שמציע לפתור את הבעיה הפלשתינאית-ישראלית וללכת
על-פי ההכרה הבינלאומית של גבולות 48, ושמואל רוצה ללכת על
גבולות 67, ודני מבקש את גבולות 2000! כל השאלות האלו הן
חוקיות וניתן להתווכח/להתמקח עליהן; אולם איננו מדברים כאן על
השאלות האלו, נשוא הבעיה הינו סביב שאלה אחרת לגמרי: הערבי
אומר: הבריחו אותי מארצי! הוציאו אותי מארצי! כפו עלי למכור את
ארצי - ואפילו לא שילמו לי! אני רוצה לחזור לעכו יפו נצרת...
מה תגיד לו! העניין הוא שמנקודה מסוימת הוא צודק! שם היה באמת
הבית שלו! ובאמת הוציאו אותו לפעמים בכוח, ופעם אחרת ברמאות,
ופעם אחת באמצעות שטר מכירה עובר לסוחר, ופעם אחת הוא נלחם
והפסיד - פשוט הפסיד!
אם כן, מה תענה לפלשתינאי הזה? אני הולך על גבולות 48 ולא
מעניין אותי איך יצאת מביתך? ואז יקפוץ שמואל ויציע לו גבולות
67! או אז הפלשתינאי המבולבל יבחר באופציה של 48 לפני שדני
ישטח את אופציית גבולות 2000! ולא מן הנמנע שנפגוש במספר
מחנות/דעות פלשתינאיות שגם להם ישנם גבולות ומפות: אחד מצויד
בגבולות 67 והשני משוכנע בגבולות 56 והשלישי בטוח במפת 48 ועוד
אחד שלא מעניין אותו מפות ולא גבולות, הוא רוצה לחזור אל ביתו
ואל אדמתו אדוני, והנה הוא מציג בפניך את טופס הטאבו המצהיב
האוריגינלי.

הבעיה אם כן עקרונית: האם צריך להחזיר להם את בתיהם - יהיו
היכן שיהיו, או לא צריך להחזיר להם את בתיהם - יהיו היכן
שיהיו. על השאלה העקרונית הזאת אנחנו צריכים לענות. עקרון הוא
עקרון חברים: אם אני מכריז שהאדמה אינה אדמה יהודית - אזי עלי
להחזיר את כל האדמות לבעליהם, בכל מקום במדינה; ההפך הוא גם
נכון: אם אני מכריז על האדמה כיהודית, אזי עכו ויפו ונצרת
וחיפה הם בבעלותי על פי עקרון - לא על פי מפות ולא גבולות ולא
על פי פוליטיקה.

לסיכום, ושוב: אפשר להתווכח על מפות וגבולות... הוויכוח הזה
מטבעו הוא וויכוח פוליטי-גמיש, כי ניתן להכניס בו את מוטיב
ההומניזם בקלות, לכאן ולכאן, בצדק ובעורמה.

ואפשר גם להתווכח על פי עקרונות; וויכוח מסוג זה הוא פחות גמיש
אך יותר מכריע; אין בו מרווח להתמקחויות ולפוליטיקה - ולכן
הפוליטיקאים, מכאן ומכאן, מעדיפים לדחוק אותו אל הפינה.

אם תרצו להמשיך בנושא- אהלן... / אלברט שבות



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 13/7/05 2:02
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אלברט שבות

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה