[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








מקורות דיגיטליים העוסקים ברפורמות חינוכיות בחו"ל ובישראל
ד"ר אמנון טיל, DAT
http://web.beitberl.ac.il/%7Eamnon.till/lme.htm

Homepage (English):
http://mywebpage.netscape.com/amnontl/homepage.htm
Email: amnont@walla.co.il

==========================================
ראשי פרקים
========
הקדמה
סקירה הסטורית
גורמים מקדמים
הרפורמות ע"פ יבשות וארצות
ביקורת
-------------------------------------
מאמרים בסידרה: חינוך
========================================
הקדמה

ישנה עתה בישראל התעניינות ברפורמות חינוכיות שנעשו בחו"ל.
המאמר מביא קישורים לרפורמות חינוכיות שונות בחו"ל ולבסוף
בארץ.
========================================
סקירה הסטורית

וולנסקי ע.: מגמות בינלאומיות בביצוע רפורמות בחינוך - השלכות
והשתמעויות בישראל

http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=450&referer=useJsHistoryBack


מהמאמר: "מצב של אי שביעות רצון מהישגי מערכת החינוך הוא מצב
קבוע ומתמשך בהרבה מדינות בעולם. גם הטרמינולוגיה שמציינת את
אי שביעות הרצון הזו דומה.

ההרצאה הציגה ארבע קטגוריות של רפורמות שונות המייצגות ארבעה
גלים עיקריים:
1. השכלה לכל - המאה 19 עד אמצע המאה ה-20
2. רפורמות מבניות - שנות החמישים והששים (תכנון החינוך DP)
3. רפורמות להגברת האפקטיביות - שנות ה-80 וה-90
4. רפורמות ממוקדות למידה - שנות האלפיים".


Endy Carvin: Styles of Education Reform

http://www.edwebproject.org/edref.sys.types.html


על רפורמות חינוכיות בארבע ארצות שונות: מחקר משווה

http://www.umanitoba.ca/publications/cjeap/articles/younglevin.html

"
In this paper we look at the origins of reform programs in
four countries. Our interest is in the origins of and
justifications for these reforms, and in particular in the
role of ideology in the initiation and direction of
particular reform programs.
"

לארי קובן: רפורמות שוב ושוב

http://info.smkb.ac.il/home/home.exe/1988/2003

מהמאמר: "להיטות הציבור להנהיג רפורמות בבית הספר נמשכת זה זמן
רב במיוחד מאז מלחמת העולם השניה. יש שפע של הסברים מדוע כל כך
קשה לחולל שינויים בבתי הספר ומדוע נכשלו רפורמות קודמות.
החיפוש אחר סיבות הכישלון הזה חודר שוב ושוב אל לב הדיונים על
קביעת מדיניות חינוכית, במישור הפדרלי, המדינתי והאזורי על
ההוראה להיות מרוכזת סביב המורה - או סביב התלמיד?"


טיל א. הפקת לקחים ומסקנות למערכת החינוך הישראלית מהרפורמות
החינוכיות בפינלנד ובניו זילנד

http://www.itu.org.il/Index.asp?CategoryID=821&ArticleID=5369


תקציר המאמר

http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=661&referer=useJsHistoryBack


מהמאמר: "לפי המחבר, הרפורמה הניו-זילנדית מזכירה ברוחה (שוק
חופשי) ובכוונותיה את דו"ח דברת הישראלי. להלן חלק ממסקנותיו
והמלצותיו:
התוצאות השליליות העשויות להיווצר הוא שבתי הספר במרכז בו
מצויה האוכלוסייה העשירה והחזקה עשויים לפרוח ואילו בתי הספר
בפריפריה ובמרכזים העירוניים החלשים עשויים להידרדר. כמו כן
מוסיף טיל "אם למשל נחשוב כמה תרומות עשוי בית ספר בצפון ת"א
לגייס לעומת בית ספר בדרום ת"א... לעומת בתי ספר בפריפריה, הרי
שהתוצאות ברורות למדי."

======================================
גורמים מקדמים

גרינברג צ. ושורק צ. רפורמות חינוכיות בעולם: גורמים מקדמים

http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=209&referer=useJsHistoryBack

http://www.amalnet.k12.il/sites/hadshanut/articles/had00159.asp?title=%D7%9D%D7%99%D7%A8%D7%91%D7%97


מהמאמר: "רפורמה או שינוי חינוכי חדשני הוא תהליך מורכב ביותר,
שהצלחתו או כישלונו תלויים במשחק ההדדי של מאפייני השינוי עצמו
ושל הסביבה החינוכית אותה מבקשים לשנות. הסקירה שלהלן מבקשת
להציג את הגורמים המסתמנים, על פי המחקרים שנבדקו, כבעלי
ההשפעה השיטתית והמשמעותית ביותר על היישום וההמשכיות של
רפורמות חינוכיות".

סלנט ע. רפורמות חינוכיות ומורי בית הספר

http://www.amalnet.k12.il/sites/hadshanut/articles/had00112.asp?title=%D7%9D%D7%99%D7%A8%D7%91%D7%97%D7%9E%20%D7%97%D7%AA%D7%A4%D7%9E

=====================================
הרפורמות ע"פ יבשות וארצות

אירופה

אנגליה

גבתון ד. היבטים משפטיים ומנגנוני רגולציה באמצעות סטנדרטים -
ישראל לעומת אנגליה

http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=523&referer=useJsHistoryBack


מהמאמר: "בריטניה עשתה שינוי דרמטי בתחום ההערכה ומבנה מערכת
החינוך שלה, וניתן לראות בדו"ח דברת הישראלי טביעת אצבע של
המערכת הבריטית, שהיוותה "קדימון" עבור ישראל".


באנגליה ובארה"ב המורה היא עובדת זרה

http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=454927&contrassID=2&subContrassID=4&sbSubContrassID=0


מהמאמר: "לפני שמחוללים מהפכה בעבודת המורים, כדאי לבדוק מה
היא עוללה בארצות אחרות: בריטניה וארצות הברית, למשל, סובלות
ממחסור חריף במורים ונאלצות לייבא אותם".

ביקורת על תוכנית בלייר לרפורמה בחינוך הבריטי

http://news.walla.co.il/?w=/94/778474

מהמאמר: "שרת החינוך לשעבר ואיגודי המורים מבקרים את תוכנית
רה"מ להקים בתי ספר אקדמיים בערים. לטענתם, הרפורמה תביא
להגדלת הפערים"

יוזמה בבריטניה: ביה"ס יהיה פתוח 364 ימים בשנה

http://news.walla.co.il/?w=/94/791309

"
היוזם מבקש להפוך את ביה"ס למרכז הקהילה ולתחליף למשפחה
המסורתית ע"י פתיחתו גם בסופ"ש. הילדים ירוויחו קבוצות לימוד
קטנות"
"

=====================================
אירלנד

ICT & School Improvement

http://www.oecd.org/dataoecd/45/29/2741671.pdf

שימוש בטכנולוגיות מיחשוב ותקשוב לתועלת מערכת החינוך.
=========================================
צרפת

זינדר ש. איך הם לומדים - צרפת: חינוך חינם מגיל שלוש

http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=506&referer=useJsHistoryBack


מהמאמר: "מלבד הקושי לגייס מורים חדשים, מתמודדת צרפת עם תהליך
דה-צנטרליזציה של מערכת החינוך, שהגיע לשיאו בשנת 2003, כאשר
הנהיגה ממשלת שיראק מספר רפורמות, המעבירות את מימון החינוך
מהממשלה לרשויות המקומיות, לצד קיצוצים בתקציב החינוך.

המורים מתנגדים לכך בנחרצות, ואף שבתו מספר פעמים. תגובת
הממשלה הייתה סובלנית: היא פתחה את הנושא לדיון ציבורי בשיתוף
מורים, הורים ותלמידים, בין השאר, באמצעות אתר אינטרנט פעיל.
תוצאות הדיון יסוכמו בקרוב, והן עתידות להשפיע על הפתרונות
אותם תאמץ המערכת".

רפורמה במערכת החינוך הצרפתית

http://www.amalnet.k12.il/newspaper/ashnav/ashnav14/ashi1406.htm


מהמאמר: "בחודש יוני 94', לאחר כחצי שנה של התייעצויות
כלל-ארציות, חשף ראש הממשלה הצרפתי, אדואר באלאדור, את "ההסכם
החדש לבתי הספר". מדובר ברפורמה רחבת היקף שאמורה היתה להכנס
לתוקפה בסתיו, והיא כוללת 155 צעדים בכל תחומי החינוך".

==========================================
גרמניה

דגם חינוך גרמני לשנת 2020

http://www.amalnet.k12.il/newspaper/ashnav/ashnav11/ashi1106.htm


מהמאמר: "גרמניה היא אחת מאותן מדינות במערב אירופה המתמודדת
בצורה רצינית ושיטתית עם הצורך לשנות באופן מהותי את שיטות
ההוראה והלמידה בשנות ה-2000. בתכנון שלהם הציבו הגרמנים את
תאריך היעד לשינוי מערכות החינוך שם לשנת 2020 כיעד ריאלי
לגיבוש מחדש של בתי הספר".

=======================================
שוודיה

רפורמה חינוכית בשוודיה

http://www.amalnet.k12.il/newspaper/ashnav/ashnav12/ashi1206.htm


מהמאמר: "רפורמה חינוכית מרחיקת לכת, שיזמה ממשלת שבדיה
בשנתיים האחרונות הביאה לביטול מנגנוני השליטה הריכוזיים של
מערכת החינוך בשבדיה ולחיזוק חופש הבחירה של בתי הספר. כמדינת
רווחה וסעד בעלת תודעה חברתית חזקה ורגישות חברתית מייחסת
שבדיה חשיבות רבה לקידום מערכת החינוך.

הממשלה השמרנית החדשה, שעלתה לשלטון ב-1988, החליטה לחולל
רפורמה מרחיקת לכת במערכת החינוך בשבדיה. מדובר על רפורמה
משמעותית, שבאה בעצם לתקן עיוותים במערכת החינוך השבדית שנגרמו
ע"י רפורמות קודמות של הממשלות הסוציאליסיטות במהלך שנות ה-70
וה-80".

====================================
נורווגיה

הרפורמה הגדולה בחינוך בנורבגיה בשנות ה-90

http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=522&referer=useJsHistoryBack


מהמאמר: "רפורמה כמעט זהה לרפורמה של כוח המשימה הלאומי בישראל
(דו"ח דברת) הנהיגו הנורבגים באמצע שנות ה-90. היא אופיינה
בתהליכי ביזור חריפים, העברת כל המורים עובדי המדינה שם
לרשויות חינוך מקומיות והרחבת סמכויות מנהלי בתי הספר".

===================================
פינלנד

טיל א. הפקת לקחים ומסקנות למערכת החינוך הישראלית מהרפורמות
החינוכיות בפינלנד ובניו זילנד

http://www.itu.org.il/Index.asp?CategoryID=821&ArticleID=5369


Education in Finland

http://www.stat.fi/tk/he/edufinland/educ.html


The Finnish education system

http://www.minedu.fi/julkaisut/Hep2001/Edusys/1Edusys


Finland  LEGAL FRAMEWORK

http://www.wes.org/ewenr/03Sept/Finland.htm

"
The Higher Education Development Act of 1986 includes
provisions on the mission of the higher education system,
appropriations and their allocation. The Universities Act of
1997 and Decree (1998) include provisions on the mission of
the universities, research and instruction, organization and
administration, staff and official language, students,
appeals against university decisions and students' legal
protection. Legislation on higher education degrees
comprises the Decree on the System of Higher Education
Degrees (1998). These decrees stipulate, for example, the
objectives and scope of university degrees, their general
structure and content, as well as the distribution of
educational responsibility between different universities.
"

Finland Comprehensive reform of educational legislation

http://www2.trainingvillage.gr/download/Cinfo/Cinfo398/C38F3EN.html

"
The reform of legislation governing basic secondary (general
upper secondary and basic vocational) and adult education
will come into force on 1 January 1999. The previous
fragmented institutional legislation, based on institution
types, has been replaced by more concise and functional
legislation. 26 acts have been replaced by eight. The new
acts focus primarily on the regulation of educational
objectives and content, levels and forms of education, and
students' rights and responsibilities. The new legislation
essentially increases the powers of education providers. The
new acts will be applied to municipal, state and private
education.
"

Dual Qualification in Finland Experimental reform

http://www.b.shuttle.de/wifo/duoqual/s-fi.htm

"
The Finnish contribution to the DUOQUAL project focuses on
the experimental reform of upper secondary education which
is aimed at promoting upper secondary education by
establishing cooperation between general and vocational
upper secondary institutions and which provides students
with an opportunity to combine general and vocational upper
secondary studies by alternating between schools. One
outcome of the experiments has been the option of studying
simultaneously for a vocational qualification and the
Matriculation Examination.  
"
====================================
ספרד

הרפורמה החינוכית בספרד

http://www.qi2005.org/papers/teasley.pdf

=====================================
צפון אמריקה

ארה"ב

"אומה בסכנה":  עשר שנים מאוחר יותר

http://www.amalnet.k12.il/newspaper/ashnav/ashnav12/ashi1201.htm

מהמאמר: "פרסום הדו"ח הידוע "A Nation at Risk" באפריל 1983,
הכניס את ארה"ב לסחרור של רפורמות חינוכיות.

Terrel H. Bell, אחד מחברי הועדה אשר בדקה את איכות החינוך
האמריקאי, ואשר פרסמה את הדו"ח, מסכם עשר שנים לאחר מכן את
סוגי הרפורמות, שלדעתו היו ברובן לא-אפקטיביות, ומעלה שמונה
נושאים אליהם יש להתייחס בעתיד כדי להשיג את המטרות הרצויות".

======================================
תרופת הפלא של ממשל בוש

http://news.nana.co.il/Article/?ArticleID=161273&sid=16


מהמאמר: "לא רק בישראל מתכננים רפורמה בחינוך, גם בארצות
הברית. ליסה דה תומס, מורה בקליפורניה, לא מתרשמת."

תוכנית החינוך של בוש תיכשל בסגירת פערים

http://news.walla.co.il/?w=/94/925015

מהמאמר: "מחקר חדש מראה כי מדיניות "אף ילד לא נשאר מאחור" של
הנשיא לא תעמוד ביעדים שהוצבו. בכירים בממשל טוענים: "התוכנית
עובדת".
=====================================

דגמים חדשים לבתי הספר בארה"ב

http://www.amalnet.k12.il/newspaper/ashnav/ashnav12/ashi1202.htm


מהמאמר: "העובדה, שמאז המהפכה התעשייתית במאה הקודמת לא חל שום
שינוי מהותי במבנה ובתפקוד של בתי הספר, הניעה ארגון אמריקאי
גדול בשם NASDC NEW AMERICAN SCHOOLS) (DEVELOPMENT
CORPORATION לתכנן ולהקים דגמים שונים של בתי ספר בארה"ב.

המטרה של הארגון, הנתמך גם ע"י המגזר העסקי וגם ע"י הממשל
האמריקאי, היא להקים כ-600 בתי ספר חדשים תוך 10 שנים, שיהיו
שונים לחלוטין מהדגמים הקיימים של בתי ספר סטנדרטיים בארה"ב.
הבנייה של בתי הספר תתבסס על כ-10 דגמים חדשניים בעלי משמעות
חינוכית פדגוגית. יש כיום ביקוש רב ע"י קבוצות הורים ורשויות
מקומיות לדגמים החדשניים של בתי ספר המוצעים ע"י ארגון
ה-NASDC, ונראה כי ביקוש זה ילך ויגדל בשנים הקרובות."


תנועת בתי הספר האפקטיביים

http://surfaquarium.com/newsletter/schools.htm

"
As school reform movements became part of the national
dialogue in the 1970s, Ron Edmonds decided to study those
schools that were deemed successful in educating children
and determine what seemed to be the common traits among
them. What began as one man's curiosity exploded into a
reform movement that flourished for the next twenty years
and still has implications in education today.
"

יאיר ג. מודל ההמשכיות בארה"ב

http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=203&referer=useJsHistoryBack


מהמאמר: "מודל "קהילות אטלס" ("Atlas Communities'') הוקם בשנת
1992 בארה"ב והנו פרויקט משותף של ארבעה ארגונים: "הקואליציה
לבתי-ספר חיוניים" (" ("Coalition for the Essential Schools,
"התוכנית לפיתוח החינוך" ("Educational Development Program"),
"התכנית לפיתוח בתי-ספר" ("School Development Program"),
ו"פרויקט אפס" של אוניברסיטת הרווארד ("Project Zero" at
"Harvard University").

מודל זה משלב בין הרעיונות השונים של כל ארגון (שוויון
הזדמנויות, בית הספר כקהילה, ריבוי אינטליגנציות
ו-''pathways") לשם יצירת מודל ייחודי ומקיף. המודל תומך בבתי
ספר מגן חובה ועד תיכון, המעונינים להפוך ל"קהילות לימוד
דמוקרטיות"."


למידה מונחית מטרות על

http://www.amalnet.k12.il/newspaper/ashnav/ashnav12/ashi1204.htm


מהמאמר: "המאמץ העיקרי של הרפורמות החינוכיות בארה"ב בעשור
האחרון היה יותר ארגוני מאשר פדגוגי. הנסיונות לשפר את ההוראה
והלמידה בבתי הספר בארה"ב התבסס על השקעות רבות בצד הצורני,
המחשובי והארגוני של ביה"ס. רק לאחרונה החלו להתפתח מודלים
פדגוגיים משמעותיים לשינוי בתי הספר.

אחד המודלים המשמעותיים יותר, הידוע בשם SYSTEM OF EDUCATION
PURPOSE-CENTERED, פותח ע"י אודרי כהן מתוך זווית ראיה
הוליסטית יותר".


אותנטיות בהוראה/למידה

http://www.amalnet.k12.il/newspaper/ashnav/ashnav12/ashi1203.htm

מהמאמר: "מדוע לא מצליחים החידושים השונים בתחום החינוך לשפר
את איכות ההוראה ואת הישגי התלמידים? שאלה זו טורדת את מנוחתם
של חוקרים ושל אנשי רפורמה בארה"ב. מתברר כי פעילויות חדשניות
ביותר כגון קבלת-החלטות משותפת, למידה שיתופית והערכה לפי תיק
עבודות לא משיגות את המטרה של למידה משמעותית, אלא אם כן הן
מונחות על-ידי מטרות חינוכיות מוצקות ובעלות ערך.

חידושים חינוכיים צריכים להיות מכוונים להישגים אותנטיים של
התלמידים, כשהכוונה במילה אותנטיות היא להבדיל בין הישגים בעלי
משמעות ובעלי ערך לבין הישגים שהם טריוואליים ובלתי
שימושיים".


המאמץ לשיפור הוראת המדעים בארה"ב

http://www.amalnet.k12.il/newspaper/ashnav/ashnav12/ashi1209.htm


מהמאמר: "מאז גילו שורה של סקרים בינלאומיים כי הישגיהם של
התלמידים האמריקאיים בתחומי המדעים נמוכים יחסית (התלמידים
האמריקאיים הגיעו למקום ה-13 בין 15 המדינות אשר השתתפו בסקר),
נכנסו גורמי החינוך בארה"ב לבולמוס של עשייה חינוכית, הן ברמה
הלאומית והן ברמה המקומית. חלק ניכר מתקציבי הפיתוח
והפרוייקטים החדשניים מופנים בשנים האחרונות לשיפור הוראת
המדעים בבתי הספר בארה"ב.

עם זאת, בניגוד לרפורמות קודמות בתחומי הוראת המדעים בארה"ב,
קבעו גורמי החינוך בארה"ב מטרות ארוכות טווח וסטנדרטים מחייבים
לכל המדינות בארה"ב. הביצוע בפועל של התוכניות לשיפור הוראת
המדעים נותר כמובן בידיהן של המדינות השונות, אך המדיניות
והיעדים החינוכיים נקבעים עתה בוושינגטון".


גישות חדשניות בפיתוח סביבות למידה בבתי ספר תיכוניים

http://www.amalnet.k12.il/newspaper/ashnav/ashnav14/ashi1401.htm

מהמאמר: "אי-הנחת ממערכת החינוך התיכונית בארה"ב הניעה מספר
הוגי דעות וגורמי חינוך מובילים שם לנסות לפלס דרכים חדשות
בחינוך התיכוני, אשר לדעתם נמצא במשבר חמור למדי בעשור האחרון.
המשבר נגרם משגרה של דפוסי הוראה ולמידה אשר לא השתנו באופן
מהותי במאה השנים האחרונות. לעומת זאת, כל הארגונים והתעשיות
מסביב לבתי הספר עברו שינויים מתמידים ומהותיים מאז מלחמת
העולם הראשונה, ובתי הספר נותרו איים מלאכותיים ומיושנים
בקהילה".


רפורמות חינוכיות ועמדת מנהלי בתי הספר בארה"ב

http://www.amalnet.k12.il/newspaper/ashnav/ashnav11/ashi1112.htm

מהמאמר:"כל מנהלי בתי הספר שנדגמו במחקר הביעו תמיכה מוצקת
וחיובית ברפורמות וביעדיהן. המנהלים גילו פתיחות רבה לגבי
האצלת סמכויות למורים ותמכו בשינוי המבנה הסמכותי-היררכי של
ביה"ס.
השתתפות המורים בצוותי ניהול ובוועדות פנימיות של ביה"ס כחלק
מתהליך קבלת ההחלטות נתפס ע"י מנהלי בתי הספר כתהליך חיובי
מיסודו המביא לשיפור מעמד המורה ודימויו בבית הספר. המנהלים
הביעו תמיכה ביוזמות של מורים ולא חששו כלל מהאצלת סמכויות
למורים".

=========================================
קנדה

רפורמה חינוכית באונטריו קנדה

http://www.knesset.gov.il/mmm/doc.asp?doc=m00228&type=pdf

======================================
אמריקה הדרומית

Educational Reform in Latin America

http://www.ciaonet.org/wps/cea01

"
There is no single model that can be used successfully in
all cases of public educational reform in Latin America.
Each country must develop its own model, based on its unique
historical, cultural, and social context.
Already, there are examples of positive change in various
countries. Some, like the "Escuelas Nuevas" project in
Colombia, have met with great success, while other
experimental projects in El Salvador and Brazil show
promise.
One point that many of the successful innovations have in
common, and which may prove to be a key to all models of
educational reform, is the fostering of community
involvement as an important element in any change.
Accountability for educational quality is critical at all
levels, from the parents and students to the teachers and
administrators, and from the local level community
governments to the federal governments.
"
====================================
אוקייניה

ניו זילנד


טיל א. הפקת לקחים ומסקנות למערכת החינוך הישראלית  מהרפורמות
החינוכיות בפינלנד ובניו זילנד

http://www.itu.org.il/Index.asp?CategoryID=821&ArticleID=5369


Teacher Induction in an Era of Educational Reform: The Case
of New Zealand

http://www.ed.gov/pubs/APEC/ch5.html

"
In 1989, New Zealand embarked on a series of comprehensive,
far-reaching educational reforms. These reforms replaced the
Department of Education with a Ministry of Education largely
restricted to the roles of policymaking and resource
allocation and established a series of new educational
agencies. Under "Tomorrow's Schools" (the school component
of the reforms), decision making for most educational
activities was devolved to individual schools, although the
Ministry has a role in setting member-level requirements
"

New Zealand's Bold School Reform: Scholars Advise Caution

http://www.children.smartlibrary.org/NewInterface/segment.cfm?segment=2136

"
Two U.S. scholars look at New Zealand's school reforms and
raise some concerns about the negative effects of these
reforms. What can be learned from New Zealand's experience?


In the late 1980s New Zealand began a dramatic series of
school reform efforts.

In 1989 the New Zealand Department of Education was
dissolved and governance of local schools was handed over to
locally elected boards of trustees.

In 1991 New Zealand moved to a system of parent choice for
schools. They abolished residential attendance zones and
allowed schools to compete with each other for students.
"

מקורות שונים על הרפורמה בניו זילנד

Parents in school decision-making
"The New Zealand Experience"

http://www.schoolboard-scotland.com/conference/New%20Zealand.htm

"
The New Zealand compulsory education sector has undergone
enormous and dramatic change over the past decade. New
Zealand's 2,660 schools are governed and managed by
approximately 18,000 people, elected by their communities to
ensure that the wishes of the community are considered in
the running of the school. It has not always been that way.
"

Education Reform: Reflections on New Zealand Experience


http://www.minedu.govt.nz/index.cfm?layout=document&documentid=9750&indexid=5451&indexparentid=5437

"
We have approximately 740,000 school pupils. They generally
start school when they turn five and leave when they're 16
or 17 years old.

We have 2,700 schools. Approximately 350 are secondary
schools. All except 4% are public schools. Within the public
school system are integrated schools which represent a range
of special characteristics. They account for about 10% of
our public school system. There are also a number of Maori
immersion schools.
"
========================================
אוסטרליה

SETTING THE STAGE FOR REAL EDUCATIONAL REFORM
IN AUSTRALIA


http://www.worldedreform.com/intercon/kedre5.htm

"
Education in Australia has been in a state of continuous
change for several decades. This change has been profound in
many respects. There is a widely held view, however, that
there has been much change but little reform. There are
enduring concerns about the overall effectiveness of the
system of education, especially when international
comparisons are made across a range of indicators, including
linkages between education and the requirements of a new
economy in an era of globalisation.

There are major disparities in educational achievement for
students in different communities. The system is
under-resourced. Conflicts about public and private
education have not been resolved. These issues will move to
centre stage in 2001 with elections at the national level
and in several States. Education is certain to be near the
top of policy priorities and the positions taken by
different parties may well determine the outcomes. This
paper outlines the scope of these landmark debates that will
help shape the framework for real reform in the first decade
of the century.
"
==========================================
אסיה

יפן

וולנסקי ע.: מגמות שינוי במערכת החינוך היפנית

http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=539&referer=useJsHistoryBack

מהמאמר: "כך, גובשה בשנת 1998 שורה של שינויים ורפורמות
האמורים להיכנס לתוקף בשנת 2002. מטרת השינויים (המופיעים תחת
הכותרת: The Education Reform Plan for the 21st' Century -
Revitalizing schools, family and community) היא לארגן את
מערכת החינוך מתוך הערכה לאוטונומיה האינדיבידואלית של כל בית
ספר".


Unpacking the Japanese Educational Reform Debate

http://www.japanesestudies.org.uk/reviews/Burnett.html


Japanese Education Reforms
of the 1990s

http://www.edpolicy.gwu.edu/resources/japanese/paper.html

"
The Japanese are involved in ambitious efforts to reform
their education system. The objectives are to individualize
instruction, enhance thinking skills and creativity, reduce
the stress associated with university admission, expand
lifelong learning, and internationalize the citizenry. A
confluence of factors has precipitated the reform
initiatives. Several hurdles will hinder achievement of the
objectives, but other forces are pushing the reforms onward,
and at least partial success is likely.
"

מערכות חינוך ביפן בדרום מזרח אסיה מנקודת ראות שונה

http://www.amalnet.k12.il/newspaper/ashnav/ashnav13/ashi1311.htm

מהמאמר: "המחקרים נערכו בבתי ספר יסודיים בחמש ערים גדולות
בארבע המדינות: מיניאפוליס ושיקגו (ארה"ב), סנדאי (יפן),
בייג'ין (סין) וטאייפה (טאיוון). החוקרים ערכו מבחנים במתמטיקה
ובקריאה לתלמידים בכיתות א' וה' בחמש הערים, ואח"כ ערכו
לקבוצות תלמידים שנבחרו באקראי בחלק מהמדינות ראיונות ומבחנים
מעמיקים.

תוצאות המחקרים מאששות את מה שידוע זה מכבר: ילדי בתי-הספר
במזרח-אסיה הם בעלי הישגים אקדמיים טובים יותר מילדי בתי-הספר
בארה"ב. בעיקר בולט הדבר כאשר משווים את ההישגים של התלמידים
בכיתות ה'. הפער כאן גדול במיוחד, גם במתמטיקה וגם בקריאה".


מחשבים בחינוך ביפן

http://www.amalnet.k12.il/newspaper/ashnav/ashnav11/ashi1115.htm

מהמאמר: "באמצעות תוכניות לאומיות ותוכנית חומש לפיתוח מחשבים
בחינוך הצליחו היפאנים להגדיל את היקף ההתקנות של מחשבים בבתי
הספר היפאניים משיעור של 56.4% ב-1983 לשיעור של 98% בשנת
1991. גידול מרשים זה הוא פועל יוצא של מאמץ לאומי שמשקיעים
היפאנים בשנים האחרונות בכל המכלול של מחשבים בחינוך".
=======================================
טוויאן

http://www.gio.gov.tw/info/taiwan-story/education/edown/3-5.htm

"
The new century will be a time of rapid change. It will be a
highly developed information age, an era of ''brain power,''
and a time of global competition. As Taiwan enters the 21st
century, it does not matter whether the goal is to sharpen
the nation's competitive edge, improve its society, further
develop its culture, preserve its ecological environment,
elevate the stature of its citizens, or simply raise the
overall quality of life. The key to success will reside in
the nation's ability to continuously reform the educational
system
"

רפורמה בבתי הספר התיכוניים בדרום מזרח אסיה

http://www.ginie.org/cstudies/indonesia/reformsasiapacific.htm

"
In recent years, most countries in the Asia-Pacific region
have made substantial progress toward the goal of
universalizing primary education.  Accordingly, more and
more countries are now paying greater attention to the
reorientation and expansion of their secondary education
system.  However, secondary education is a weak link in the
education chain in many countries, even though an increasing
number of children are going on to secondary  schools.
Efforts are being made, therefore,  to ensure that the
education provided is an appropriate one which best meets
the needs for relevance, quality and labor force
requirements
"
========================================
ישראל

בתי ספר בניהול עצמי מצליחים יותר

http://news.walla.co.il/?w=/90/663432

מהמאמר: "דו"ח משרד החינוך שלא פורסם מראה כי בתיה"ס שעברו
לניהול עצמי קיבלו ציונים טובים יותר במבחני המיצ"ב מבתי"ס
אחרים. מורי בתיה"ס ותלמידיהם דיווחו על שביעות רצון גבוהה
מהלימודים"


מחקר: בתי"ס בעלי מטרות חברתיות כסיפורי הצלחה

http://news.walla.co.il/?w=/90/666164

מהמאמר: "מחקר חדש בדק 5 בתי"ס בולטים בתחום היזמות החינוכית.
המחבר, ד"ר יהודה בר-שלום, מקווה: תלמידי ההווה הם אזרחי
העתיד, ואולי יפעלו ברוח הרעיונות המונחלים להם"

טיל אמנון, יום לימודים ארוך?

http://www.itu.org.il/Index.asp?CategoryID=875&ArticleID=5576


בעיות ביישום יום לימודים ארוך בישראל

http://stage.co.il/Stories/491088


דו"ח ועדת דוברת: מקורות דיגיטליים

http://stage.co.il/Stories/479818

========================================
ביקורת

ביקורת על הרפורמות: האומץ להיות קונסטרוקטיבי

http://www.cet.ac.il/libraries/teachers-librarians/ometz.asp

מהמאמר: "הפגם העיקרי הוא בהתמקדות של מחלקות החינוך במערכות
בעלות מחויבות גבוהה למתן דין וחשבון ובהשלכות של התמקדות זו
על מורים ועל תלמידים. במקום להציב סטנדרטים לעשייה מקצועית
ולפיתוח היכולת המקומית כדי לקדם את הלמידה של התלמידים,
מעניקות מחלקות חינוך רבות משקל רב יותר לאותה משוואה ניהולית
שנכשלה בעבר פעם אחר פעם: סטנדרטים מטעם המדינה = מבחני
המדינה; תוצאות מבחני המדינה = הישגי התלמידים; הישגי התלמידים
= גמול ועונש".
=========================================
מאמרים בסידרה: חינוך

http://web.beitberl.ac.il/%7Eamnon.till/ledu1.htm

=======================================

הבלוג שלי בתפוז
http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderName=amnontill

הבלוג שלי בקפה דמרקר
http://cafe.themarker.com/view.php?u=162968

=======================







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
למה לנסות לעבור
את הכביש

כשפשוט אפשר
לעבור את הכביש



הטיפש שיושב
לידי מנסה לכתוב
סלוגן


תרומה לבמה




בבמה מאז 1/8/05 19:13
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אמנון טיל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה