זה כבר לא אותו דבר,
כבר מאוחר בלילה הצהוב הזה,
בלילה הארוך והכואב הזה.
אני אותו אחד
אתה אותו אחד
המצב הוא ששונה
המקום בו אני מתוודה.
ורק הסיגריה בוערת -
הזמן שלנו כאן.
כמה עוד נשאר, לשיחה שאני לא שותף בה?
כמה זמן נשאר לחיים שלא פותחים לי דלת?
והסיגריה בוערת,
כשאדרוך עליה אהיה מוכן לסוף החד.

ובחוץ - גשום
רוצה לנשום קצת גשם.
לא הגיוני? ואני זה שחושב.
שבמקום לזרום חושב.
מה רע בעוד כוסית?
בעוד חיזוק נוזלי?
רוצה לנשום קצת גשם.
הסיגריה עוד בוערת,
השיחה עוד ממשיכה.
כמה זמן עוד נשאר? שאכטה אחרונה.

ובמכונית - הלילה עוד צהוב
הלילה עוד ארוך, עוד כואב,
רק להמשיך לנסוע, מצידי בסיבובים.
מי היו ראשי הממשלה?
את מי אתה בוחר ליפה בנשים?
בסיבובים, בסיבובים!!!
הסיגריה עוד בוערת,
השיחה עוד ממשיכה.
כמה עוד נשאר? נכנסים לחנייה.

ובמיטה - הראש עוד בולט,
הלילה מתקצר למחשבות
לשכב בתוך מערבולת של זרמים
זה נעים, זה נעים,
עם הבגדים - בלי שיחות,
בלי סיגריות - בלי פחדים.