בחום הפרוע
סגרת אותי בתוך מילותייך
בחום הפרוע
אמרת שאותי את לא רוצה בחייך
אבל אני כאן נשאר
עד שתביני שבאהבה אין מחר.

כמו צימאון למשהו מתוק  
הלכתי אחרייך באש ובמים
כמו היית נשימתי האחרונה
כמו ניצחת את העצב בעניים.

עד אלייך נסער
בחום הפרוע
לשער הבדידות
שהשארת פרוץ לרחוב האכזר
עד אלייך באתי
לאסוף את שברי עצמי
ומימך אין דרך חזרה, נשבע.  

בחום הפרוע
נצחת אותי במילים הכלואות שלך  
בחום הפרוע
נעלת אותי בתוך השתיקה שלך
אבל אני כאן לא נשבר
עד שתביני שבאהבה אין מחר.