רבקה גלבר / קורים |
את שפע נפתולי הלילה,
שאחזו בזרועי הימנית,
באותה עוצמה
שידעתי רק איתך.
טווייתם ביד אמן,
על גוניהם הבהירים,
קרבוני לאותה תשוקה
של צהרי יום שרבי לוהט.
באת אלי חשוף,
נוגע במילותיך בדפי חיי
משמיט ביד אמן
את הברות רצונותיך,
מגמדן לנוכח שלי.
אילו רק ידעת
עד כמה רצונותינו מתמזגים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|