New Stage - Go To Main Page


שבועות כבר חלפו מהרגע
כמו רוח, סופה של אבק,
והזמן מכסה את הנגע
בשכבת חול צהוב, רך ודק.

סימנים אחריך הותרת -
ואני הותרתיך רחוק.
ללוות צעדיי לא ביכרת;
את גבי אז הפניתי כחוק.

נאטמו מול עיני שמורותיך,
מבטך לא נותר נאמן.
נחתו כזבובים מילותיך
על פיסות בשרי בדמן

ושאלתי לבסוף: הן מי אנו?
האוייב אתה, אם ידיד?
וחייכת כמו טרם ידענו,
ואמרת: הזמן זאת יגיד.

את פניך אני שוב בוחנת
באותם חיוכים מוזרים,
ותוהה - התביט רק בחמד?
ואם לאו - הנהיה לזרים?

שמא זו החמדה שחיפשתי,
הידיעה כי ידי שוב תקטוף
עוד מבט מעריץ - וביקשתי
לעקור את עיניך בלי סוף - -

פן תראינה הן מישהי אחרת,
פן תשכח מי הייתי אני,
שכן אז אהיה לנוכלת -
אפתה, ואין קול מצפוני.

כשלונה של דרכי הנמהרת
יהיה לתמרור אזהרה:
התרחק - כך אני שוב אומרת -
הגרוע יבוא במהרה.

הזהר, יקירי, פן ברשת
שהריני טווה עוד תיפול.
אני שוב מתכננת, נרגשת
את שחמט המלים הגדול.


מאי 2005



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 28/5/05 19:06
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אנה איזוצ'ייב

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה